<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ל"א — תשובת ריצב"א</h1>
<h2>דף ה:</h2>
תשובת ה"ר יצחק בר אברהם. על היולדת בשבת אשר אסר לה אהובי לשחוט לה תרנגולת בשבת, והיה ביום לידתה, ואמ' מותר להאכילה נבילות דהוא איסור לאו מלחלל שבת דהוא איסור סקילה. נראה בעיני כיון שהוא בהול ומסופק למות הוי כשאר פיקוח נפש, ואין מדקדקים בדבר. כדאמ' פ' בתרא דיומא [פ"ד ע"ב] אין עושין דברים הללו אלא בגדולי ישראל, והזריז משובח, ואין צריך לשאל רשות מב"ד. ואמרינן בירושלמי [שם פ"ח ה"ה] (הנשאר) [הנשאל] הרי זה מגונה, והשואל הרי זה שופך דמים. ועוד נ"ל דאפילו אין זמנו, כגון יום ב' או ג' ללידתה, מותר לשחוט אם יש צורך, קודם שיאכילה נבילה, כיון שיש לחוש שמא יוודע לה ותמנע מלקבל ותבא לידי סכנה. ועוד תמיהני אם האכלת איסור קודם לעניין פיקוח נפש מאיסור שבת, אע"פ שהוא איסור לאו, כיון שתקנה מגונה היא, דהא אין הקב"ה מביא תקלה על ידן של צדיקים באכילה, ומביא תקלה באיסור סקילה. כדאשכחן בר' ישמעאל שקרא והטה [שבת י"ב ע"א], וביהודה בן טבאי שהרג עד זומם [מכות ה' ע"ב]. ואמרינן בירושלמי [שביעית פ"ד ה"ב] ר' זירא הוה מחייט גביה גוי, א"ל אכול נבילות דלא קטילנא לך. א"ל אי בעית קטול דנבילות לא אכילנא. הרי שנבלות אסור, וראוי למסור הגוף על כך, אם לא תאמר ששעת השמד היה, וזה דוחק, ונראה להתיר. והשוחט לחולה בשבת מותר לבריא. ולמה יש לדחות, ויצא לרווחות, יצחק בר אברהם.
